עמוד אחורי: החיים בעולם דו-ממדי הם המוקד של ספר מופת קלאסי זה, שנכתב לפני למעלה ממאה שנים.
הספר ממזג ביקורת חברתית ופנטאסיה מתמאטית בפרץ מדהים של דמיון. זוהי מעין הרפתקה בגיאומטריה טהורה. אדוון אבוט, מחבר הספר, מצליח לתאר תיאור עקיב, כיצד תיראה חברה שלמה החיה בעולם דו-ממדי, עולם שחלליו המוזרים מאוכלסים בצורות גיאומטריות החושבות, מדברות ומחוננות בשאר התכונות האנושיות.
גיבור הספר הוא ריבוע דו-ממדי, המתאר לפנינו את עולמו (באורח המזכיר לפעמים את סוויפט ולפעמים את קארל מארקס). הריבוע מבקר בעולם אחר- עולם דו-ממדי, ובמיטב כושר דמיונו הוא מנסה לתאר לעצמו גם עולמות אחרים, שבהם גרים יצורים בעלי מספר ממדים רב יותר.
בעצם העלאת רעיון קיומם של עולמות שוני ממדים הקדים אבוט את איינשטיין ובכך פתח פתח לתפיסת חלל חדשה ונועזת.
אפשר היה לחשוב שכדי לכתוב את "שטוחלנדיה" היה על אדווין אבוט להיות מתמטיקאי או פיסיקאי. אך לא כך היה הדבר. אבוט היה מנהל בית-ספר והתמחה בלימודים קלאסיים, וביצירותיו של שייקספיר במיוחד. מתמטיקה גבוהה הייתה תחביב עבורו. הצירוף של איש הספרות והמתמטיקאי יצר את "שטוחלנדיה" אך דומה שאבוט עצמו נרתע מן ההעזה שבחיבוריו; הוא פרסם את הספר בשם בדוי, אם כי את יצירותיו האחרות פרסם בשמו המלא. אך דווקא "שטוחלנדיה" היא שזכתה לחיים ארוכים והיא שזיכתה את מחברה בתהילה - יותר מכל יצירותיו האחרות. |
|